תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה

 
 

 

הפרעת השינה השכיחה ביותר היא תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.

אצל מבוגרים:
תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה מופיעה אצל כ-5% מהגברים וכ-3% מהנשים. מדובר בחסימה מלאה או חלקית למעבר אוויר אל הריאות, אשר מתבטאת בעיקר בשינה וגורמת להפרעת שינה בטווח המיידי ולסיבוכים משמעותיים בטווח הארוך.
הסימנים הראשוניים הם נחירות ועייפות יום, פה יבש, התעוררויות בתחושה של חנק, דווח של בן / בת הזוג על שינה מאד לא רגועה, עם מאמץ נשימתי ועם הפוגות בנחירות.
עייפות יום היא התלונה השכיחה ביותר, והיא מלווה בדרך כלל בירידה כללית בתפקוד היומי, החל מהירדמויות במצבים מביכים (בעת ישיבות, הרצאות ודיונים), מעורבות בתאונות דרכים ותאונות עבודה, ירידה משמעותית בפריון העבודה, הפרעות קוגניטיביות (קושי לבצע מטלות שגרתיות), ירידה בליבידו (החשק המיני), וירידה בתפקוד המיני אצל גברים.
הסיבוכים העיקריים של תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה הם במערכת הקרדיו-וסקולרית, לב וכלי דם. יתר לחץ דם שכיח מאד בקרב אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה, וכן מחלות לב שונות, סיכון יתר לפתח שבץ מוחי ועוד. נמצא קשר הדוק בין יתר לחץ דם, השמנה, סכרת ודום נשימה חסימתי ("התסמונת המטבולית").
הטיפול בדום נשימה חסימתי מפחית מאד את הסיכון לתחלואה לבבית ומשפר מאד את איכות החיים.

אצל ילדים:  
דום נשימה חסימתי מאפיין כ-3% מהילדים. החשיבות באבחון וטיפול מוקדם בדום נשימה חסימתי אצל ילדים נובע מהסיבוכים האפשריים של תסמונת זו עבורם, כגון הפרעות התנהגות, קשיי למידה, ירידה בתפקוד קוגניטיבי והפרעות קשב וריכוז. סיבוכים נוספים הם הפרעות גדילה וכן קושי ללב הימני עקב עלייה בלחץ ריאתי.
האבחון מצריך בדיקת שינה מלאה, הכוללת רישום רב ערוצי (כמו במבוגרים) למעקב בו זמני אחר מדדי נשימה בשינה בשלבי השינה השונים.

תהליך הטיפול בתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה

במעבדת השינה מילניום בבאר שבע מתנהל תהליך האבחון והתאמת הטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה אצל מבוגרים, על פי השלבים הבאים:
 



1. בדיקת שינה אבחנתית
(Polysomnography): בדיקה הכוללת רישום רב ערוצי של מדדי נשימה ושלבי שינה, שנועדה לאבחן האם קיימת בעיה בנשימה בשינה, לקבוע את מידת חומרתה, האם היא מלווה בירידות משמעותיות בריווי החמצן בדם, והאם היא גורמת ליקיצות וערויות חוזרות. לעתים מאובחנות בבדיקת השינה בעיות אחרות כגון תסמונת תנועות רגליים מחזוריות, אינסומניה ועוד. במקרים בהם השאלה העיקרית הינה לגבי דום נשימה חסימתי בשינה ניתן לבצע את הבדיקה בבית הנבדק.

 

בדיקת שינה 


2. ניסיון טיפולי ב-CPAP: 
אם אובחנה תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, נערכת בדיקה נוספת, בה ישן הנבדק עם מכשיר המזרים לחץ חיובי לדרכי הנשימה דרך מסיכת אף CPAP = Continuous Positive Airway  Pressure. מטרת הבדיקה לקבוע האם הטיפול ב-CPAP עוזר, ואם כן - באיזה לחץ. במקרים רבים על פי החלטת הרופא ניתן לבצע ניסיון טיפולי ב- CPAP בביתו של הנבדק.

3. הסתגלות ל-CPAP: 
אם חומרת התסמונת מחייבת טיפול והניסיון הטיפולי הדגים שיפור משמעותי, מקבל הנבדק מכשיר CPAP  למספר ימים, כאשר הוא מכוון על הלחץ הטיפולי שנקבע בניסיון הטיפולי. תהליך זה נעשה  אחרי פגישת הסבר עם טכנאי המעבדה, ובליווי צמוד של הטכנאי להתאמה מרבית של המכשיר, המסכה והלחץ המועדפים לכל נבדק באופן אינדיבידואלי. תחת גג המעבדה ובפיקוח צוות המעבדה, מוצע לכל נבדק מגוון רחב של מכשירים ומסכות של החברות המובילות בארץ.

4. טיפול ב-CPAP: 
בתום תהליך ההסתגלות, כאשר הוחלט שהנבדק זקוק לטיפול ממושך ב-CPAP, צוות המעבדה מלווה את הנבדק גם בתהליך הקנייה, על פי בחירתו של הנבדק.

5. מעקב CPAP : 
א. בדיקות חוזרות להתאמת לחץ טיפולי.
ב. התאמת BIPAP במקרים בהם מתקשה הנבדק להסתגל ל-CPAP.
ג. ייעוץ לגבי אפשרויות טיפוליות נוספות (ניתוחי א.א.ג, הפחתת משקל מבוקרת ועוד).
ד. ייעוץ להתאמת והחלפת מסיכות ל-CPAP.
ה. פריקת נתוני מכשירי CPAP לצורך בדיקת התאמת הלחץ הטיפולי ובדיקת היענות לטיפול הממושך.
ו. קישור לחברות ה-CPAP השונות לצורך טיפול ותיקון במכשירים.
ז. מידע שוטף לגבי אמצעים, מכשירים ומסיכות חדשות, רענון המסכות ועוד. 

 
גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר